דינה וקסלר סטרלינג
סקרנות רבה, ניסוי וגילוי, אהבה, הנאה, תסכול וייאוש, כולם מפעילים את תהליך היצירה אצלי.
בהתחלה היה הציור שלי ריאליסטי ומבוסס על דימויים שצילמתי. היו מגדלי עזריאלי, עליהם הבטתי למעלה, היו פרחים אליהם התקרבתי, והיו השתקפויות אור בחוף הים. רותקתי על ידי דמויים של אור המשתקף במים או על פני קירות.
אלה הוליכו אותי באופן הדרגתי מציור ריאליזם אל הציור המופשט. האור הנופל על בועות מים, על בועות סבון או דרך תריסים על קיר החדר איבד את המסגרת הסיפורית התאורית וקיבל משמעות ועצמאות משל עצמו. בתפקידו החדש הוא האיר את פני הציור וגילה למתבוננים ולי את עורו של הציור. כיד על הדופק המחפשת ועוקבת אחר סימני החיים - סימנים כשפה - כתבי יד נוצרו. עיתים הצלליות התגבשו והפכו לרוחות של דמויות המופיעות ונעלמות חזרה אל תוך פני השטח החומריים של הציורים. תוך כדי התהליך, התגבשה שפה אישית.
השימוש במשטח חלק במיוחד כמצע לציורי מאפשר להחצין את החפירות והנבירות של הסימנים הנגלים וכן, ליצור את התחושה של ריחוף אחיד ואורירי של פטרנים.
היש והאין מונכחים בציורים כאשר משבר התוכן והחיפוש אחריו נחווים שוב ושוב במהלך יצירת הציור, הם עוקבים אחר בריאתו והתפוגגותו בו זמנית.
שופכת, מועכת, רושמת צבעים על הבד, בעזרת כלים שונים , גם באצבעות, עוקבת אחר המראה המתהווה ומכאן נשאבת ומקבלת השראה להמשך. הציור מוליך אותי ואין לי מושג לאן...לפעמים התהליך ארוך ודורש מאמץ גדול ולפעמים הוא פשוט. התוצאה מתקבלת מתת המודע ולכן לובשת זרות. הזרות המפציעה,מפתיעה את המוכר, נותנת לי משמעות וקצת נחת. החיפוש, מגלה דמויות וצורות שיוצאות מהאופל, מהפחדים הכי עמוקים.
אני בעלת תואר ראשון למדעים בחוגים כימיה-פסיקה ותואר שני בכימיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
לימודי המדעים תרמו תרומה רבה להתפחות דמיון ה"רואה" חלקיקים זעירים, יכולת התנועה שלהם, וכן תהליכי שינוי שהם עוברים. בעבודותי יש לי צורך להביע באמצעות הפשטה, פטרנים מוזרים העולים מהדמיון ויחד איתם אני מחפשת סדר המייצב ובורא איזון. הם כולם ביטוי לעולמי הפנימי.
